סקירה שבועית 26/08/10 – עוד חוזר המיתון?
תקופה מבלבלת היא התקופה בה אנו נמצאים. יש הטוענים כי יצאנו מהמיתון וההתאוששות תהיה איטית, יש הטוענים שיצאנו זמנית מהמיתון אך צפויה "תחתית כפולה" ויש הטוענים כי אנו עדיין בעיצומו של המיתון והפסקת התמיכה של ממשלות העולם ושל הבנקים המרכזיים תהיה הרת אסון לכלכלה העולמית. כמו כן, ישנם ויכוחים לגבי הקיצוצים הפיסקאליים (קיצוצים בהוצאות הממשלתיות) שמתבצעים באירופה, מצד אחד הממשלות באירופה חייבות לפעול לריסון תקציבי ע"מ לא להיגרר לגירעונות ענק שעלולים להתפתח למשבר חובות גדול יותר מזה שהיינו עדים לו, אך מהצד השני, קיצוצים בהוצאות הממשלה התומכות במערכת הכלכלית הנמצאת בקשיים גם כך, עלולה להביא את אירופה למיתון ארוך.
מי שיאמר ש"קשה למצוא במה להשקיע", אתקשה לחלוק עליו. מובן שיש השקעות שהן אטרקטיביות יותר ואטרקטיביות פחות, אך לא ניתן לומר שיש הזדמנות "מפתה" באחד האפיקים. למרות זאת, אינני חושב שצריך לוותר על חשיפה למניות. היינו עדים לרמת אי הוודאות בשוקי המניות אתמול (רביעי) שלמרות נתונים חלשים שפורסמו בארה"ב על רכישות בתים חדשים ועל הזמנות מוצרים בני קיימא, מדדי וול-סטריט סיימו בעליות לאחר 4 ימים רצופים של ירידות. (1) כלומר, ללא הרעה של ממש בנתונים, מדדי המניות לא נכנסים למהלך ירידות משמעותי. אתמול הייתה זו רמת ה-1040 נקודות במדד ה-S&P 500 ששימשה כתחתית או כ"רמת תמיכה" בשפת המנתחים הטכניים. המדד לא ירד מתחת לרמה זו. לכן, אני סבור שזו לא תקופה להפחית חשיפה מנייתית מאחר שנתונים חיוביים יכולים לשלוח את המדדים למהלך עליות, בעיקר עקב העדר אלטרנטיבות בשוק הסולידי. כרגע בפועל, המשקיעים ממשיכים לנהור לעבר אגרות החוב הממשלתיות האמריקאיות, כשהאגרת ל-10 שנים, נסחרת סביב תשואה של 2.5% - נזכיר כי מדובר באגרת לא צמודה למדד המחירים לצרכן ובטווח של 10 שנים, סביר מאוד להניח שהריבית תעלה מעבר לשפל ההיסטורי בו היא נמצאת היום. עם זאת, בראיית הטווח הקצר השקעה זו מוצלחת יותר מההשקעה במדדי המניות. בתקופה זו, יותר מתמיד יש להישאר עם ה"יד על הדופק". מי שלא נעזר באנשי מקצוע לנהל את השקעותיו, לא בקיא בשימוש בנגזרים למטרות הגנה על המקטע המנייתי או לא יכול להגיב במהירות במקרה של שינוי מגמה בשוק הסולידי – רצוי שימנע עד כמה שניתן מלקחת סיכונים, פיקדונות בנקאיים או מזומן הם אלטרנטיבה לגיטימית עד שתתבהר התמונה הכוללת. סביר להניח שכעת, לקראת חודש ספטמבר כשרבים ישובו מחופשת הקיץ, רמת אי הוודאות תרד.
הרושם שלי, שבהנחה של צמיחה עולמית מתונה, הפוטנציאל נמצא בהשקעה בשווקים המתעוררים. מרכז העוצמה נע לעבר מדינות אלו. תהליך ההתאוששות במדינות המפותחות חייב להיות איטי ומבוקר וחייב לכלול "חינוך מחדש" של השווקים הפיננסיים והרגלי הצמיחה. לעומת זאת, במדינות המפותחות קיים פוטנציאל אדיר שעדיין לא מנוצל, בהיבט כוח עבודה זול ופוטנציאל משאבים גדול. התאוששות בשוק האשלג, שאנו עדים לה ולעניין שהיא יוצרת, דרך ניסיון ההשתלטות על חברת "פוטאש", מסייעת לסין שהיא המדינה העשירה במשאב זה. גם בברזיל קיימים משאבים רבים היכולים לתמוך בצמיחה מהירה של הכלכלה. המשך התחזקות הין מול הדולר האמריקאי, מסכנת את הכלכלה היפנית. עם הין שירד לרמות של מתחת ל-85 ין לדולר, גם מדד המניות "ניקיי" ירד מתחת לרמות ה-9,000 נקודות רמות בהן לא ביקר מאז אפריל 2009. (2)
בשוק המקומי
חופשת הקיץ עומדת להסתיים וסביר שבקרוב נראה את מחזורי המסחר הנמוכים יחסית עולים בחזרה אך לא באופן מלא, עד לאחר תקופת החגים. גם הבורסה בת"א קטעה היום רצף של 3 ימי ירידות בעקבות שוקי העולם. במקביל נמשכת עונת הדו"חות גם בשוק המקומי כשהמפרסמות המרכזיות הן כימיקלים לישראל (כיל) שפרסמה דו"חות מצוינים, מה שהיה צפוי לאור ההתעוררות בביקושים בשוק האשלג המהווה את הכנסתה העיקרית, בנק הפועלים וסלקום שפרסמו גם הם דו"חות טובים מהתחזיות המוקדמות . (3) ציינתי בעבר כי המשק הישראלי, כמו גם החברות הישראליות מציגים עוצמה מרשימה לאור אי הוודאות בכלכלת העולם, אך הרעה כלכלית במידה ותתרחש, תגיע בסופו של דבר למשק הישראלי. השוק הסולידי בישראל הולך בעקבות האמריקאי וממשיך במהלך העליות בעיקר של אגרות החוב הארוכות, הן הממשלתיות והן הקונצרניות. באופן לא מפתיע בנק ישראל השאיר את הריבית במשק ללא שינוי על 1.75%. מובן שהדבר היה צפוי לאור העלאת הריבית המפתיעה שהייתה בהודעה הקודמת ומדד יולי שהיה נמוך מכל התחזיות המוקדמות. שער הדולר/ ₪ עלה מעל רמת ה-3.8 ומתקבל הרושם שיישאר בטווח הקצר מעל רמה זו. קשה לי להאמין שריבית הבנק המרכזי תחצה את שיעור ה-2% עד סוף 2010 שכן, הדבר עלול לגרור תיסוף בהנחה שהריבית בארה"ב נשארת ברמה זו לפחות עד סוף השנה. כמו במקרה של האג"ח האמריקאי גם אגרות החוב השקליות הארוכות והצמודות הבינוניות הן אטרקטיביות להשקעה בטווח הקצר, אך כאמור רק למי שעוקב באופן רציף אחר המתרחש בשווקים ויכול להגיב במהרה במקרה של שינוי סנטימנט.
פרסומים מרכזיים:
1. בנק ישראל החליט כאמור להשאיר את הריבית המרכזית לחודש ספטמבר ברמה של 1.75%. הנימוקים העיקריים שהבנק מציין להחלטה הם: האינפלציה שבראיה ל-12 חודשים אחורה הנה מתחת לאמצע טווח יעד יציבות המחירים, המשך ההתאוששות בפעילות הכלכלית לצד אי הוודאות להמשך וריביות הבנקים המרכזיים שנמצאות גם הן ברמות נמוכות. עם זאת הבנק מציין את העובדה שיעקוב אחר המצב בשוק הדיור ויפעל בהתאם. כלי הריבית, אינו מתאים בסביבה הכלכלית הנוכחית לדעתי, לטיפול בבעיה של שוק הדיור.
2. בנק ישראל פרסם את התפתחות החוב של המגזר העסקי לחודשים יוני/ יולי. מהפרסום עולה, כי בחודש יוני היו גיוסים נטו (בניכוי פדיונות) של אג"ח סחירות בסך 4.5 מיליארד ₪ לצד פדיונות נטו של 1.5 מיליארד ₪ באג"ח לא סחירות. כלומר, המגזר העסקי מנצל את הריבית הנמוכה לצורך הנפקות חוב בעלויות נמוכות ואת העובדה שאלטרנטיבות ההשקעה מצומצמות. עם זאת, מציין הבנק את עליית המרווח של מדד התל-בונד 60 לעומת אגרות החוב הממשלתיות המקבילות ב-0.1% בהמשך לעלייה של 0.3% נקודות במאי והגיע ל-2.2%. מה שמצביע על אי הוודאות בשווקים, נהירת המשקיעים לאגרות החוב מנותבת באופן יחסי יותר לאגרות החוב הממשלתיות ופחות לקונצרניות.
3. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את הכמות המבוקשת של דירות חדשות ליולי 2010. הכמות המבוקשת של הדירות ירדה ב-8.5% לעומת יולי 2009. לצד זה, גם הכמות המוצעת של דירות חדשות ממשיכה לרדת. נצטרך לעקוב אחר הפרסומים בחודשים הבאים ע"מ לדעת האם אכן יש מגמת ירידה בביקוש לדירות חדשות שתוכל, אולי, לבשר על האטה קלה בעליית מחירי הדירות.
4. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את רכישות הצרכנים בכרטיסי אשראי לחודשים מאי-יולי. נרשמה עליה של 6.8% בסך הרכישות לאחר עליה של 6% בשלושת החודשים הקודמים. נתון מעודד בהחלט לגבי הצריכה הפרטית (מדובר בנתון מנוטרל השפעת עונתיות). עם זאת, יש לזכור כי יש מגמה כללית של עליית השימוש בכרטיסי אשראי ע"י צרכנים אחר יש לבחון נתונים נוספים בנושא לפני הסקת מסקנות.
שבת שלום.
(1) פרסומים: "גלובס" ו-Yahoo!finance
(2) נתונים: בורסה גרף מקבוצת "קו מנחה" http://www.bursagraph.co.il/download.shtml
(3) פרסומים: "גלובס" ו-Bizportal
