סקירה שבועית 24/06/10 – השקעה ששווה זהב?

השבוע, הייתי רוצה לפתוח את הסקירה בגרף הבא: 1

הגרף המדהים זה, הוא הגרף של מחיר הזהב (מחיר סגירה חודשי) משנת 2001 ועד ימים אלה. הזהב, שנמצא כעת במחיר שיא של כל הזמנים, הכפיל את מחירו ביותר מפי ארבעה מ-2001, אז נסחר סביב מחיר של 300$ לאונקיה בעוד מחירו כיום גבוה מ-1200$ דולר לאונקיה. בכל פעם שהזהב מבצע מהלך משמעותי של עליות בזמן קצר, אנליסטים מתחרים בניהם מי ינקוב במחיר יעד גבוה יותר – 1,500$, 2000$ ועוד מספרים כאלה ואחרים. הנימוק העיקרי הוא ביקוש יתר לזהב בתקופות אי ודאות ומתאם הפוך עם השווקים. האם כך הדבר? לא בדיוק. בשנת 2008, מהשנים הקשות ביותר שידעו שוקי ההון בעשרות השנים האחרונות הזהב רשם עליה של 5.8% תוך תנודתיות גבוהה במיוחד. בשנת 2009 מהשנים הטובות שידעו השווקים בעשרות השנים האחרונות, גם הזהב רשם עליה של 24.4%. אמנם בשנים האחרונות הזהב רשם עליה מרשימה במיוחד, אך אני לא תומך ברעיון לשלבו בתוך תיק השקעות ואסביר מדוע: נכסים אחרים שנסחרים בבורסה – בעיקר מניות ואג"ח, ניתן להעריך את שוויים ע"י הערכת תזרים המזומנים הצפוי מהם. לזהב אין תזרים מזומנים ולכן הערכות שווי שמבצעים לו אינן מבוססות ומסתמכות על הערכות לביקוש עולמי לעומת קצב הפקתו. השקעה כזו, היא יותר ספקולציה מאשר השקעה ואני לא משתתף ב"בהלה לזהב" שמתרחשת בשווקים בזמן האחרון. מי שבכל זאת מתעקש לשלב זהב בתיק ההשקעות מתוך רצון לצמצם את החשיפה לשוקי המניות והאג"ח, רצוי שיעשה זאת באחוזים נמוכים מאוד מהתיק וייקח בחשבון שכל תרחיש (כולל ירידת מחיר פתאומית) אפשרי לגבי הזהב.

החדשה המשמעותית ביותר משוקי העולם השבוע הגיעה מסין. לאחר מסע לחצים שהגיע מהמדינות שסוחרות עימה ובראשן ארה"ב, נאותה בסופו של דבר סין לנייד את המטבע המקומי שלה – היואן. אמנם לא מדובר בניוד מלא אלא רק ביצירת רצועת ניוד (של 0.5% ביום) בו היואן יכול לנוע, אך אכן מדובר בצעד משמעותי. כידוע, סין הופכת להיות גורם משמעותי יותר ויותר ביצור העולמי. אם הביקוש למוצרים המיוצרים בסין לא גורר התייקרות של המטבע המקומי, כושר התחרות של המדינות האחרות נפגע משמעותית. נוצר ביקוש שלא גורר עליית מחיר. אם סין הייתה עומדת בסירובה, מדינות המערב ובעיקר ארה"ב היו נאלצות לבצע חקיקה שתגביל את היבוא מסין. מובן שהתערבות מיותרת בכלכלה החופשית ומניעה מכוחות השוק לייצר שיווי משקל בהתאם לביקוש ולהיצע משפיע לרעה על יכולת הכלכלה לצמוח ומכאן הידיעה על ניוד היואן היא חיובית ביותר לכלכלה העולמית. השווקים באירופה ובארה"ב פתחו את המסחר ביום ב' בעליות חדות אך ההתלהבות הצטננה לקראת סוף יום המסחר והמדדים בארה"ב אפילו סיימו אותו בירידות. בהמשך השבוע, נתונים חלשים על שוק הדיור בארה"ב, חששות מהחרמת הרגולציה על חברות האנרגיה בעקבות כתם הנפט הנגרם כתוצאה מתקלה במערכת ההולכה של בריטיש פטרוליום (BP) בתוספת לידיעות על קיצוצים בבריטניה והידוק הרגולציה על המערכת הבנקאית העיבו על המסחר וגרמו לירידות בשוקי ארה"ב ואירופה.2  אפילו מדד שנחאי בסין התממש בהמשך השבוע לאחר העליות החדות שלו ביום ב'.


אתמול, הודיע הבנק המרכזי האמריקאי ה"פד" שהוא משאיר את שיעור הריבית המוניטארית ברמה הנמוכה היסטורית בה היא נמצאת היום בטווח של בין 0% ל-0.25% זאת כדי להמשיך לתמוך בצמיחה. יחד עם זאת הזהיר הבנק המרכזי מפני השפעה אפשרית של המשבר באירופה על ארה"ב.
ההערכה שלי, שהשווקים "מחפשים סיבה להתממש" לאחר תקופה של עליות. כל עוד התמונה לא תתבהר לגבי עתידו של גוש האירו ויכולתה של ארה"ב לממן את גירעונה, השווקים לא ירשמו מהלך משמעותי של עליות, אך גם לא יקרסו בהעדר ידיעות שליליות משמעותיות. המגמה החיובית בשווקים שהצבעתי על קיומה בשבוע שעבר, נעצרה נכון לכעת.

בשוק המקומי

שוק המניות המקומי שפתח את השבוע בצורה חיובית (נזכיר כי השוק בישראל פותח את שבוע המסחר ביום א' בשונה משאר העולם שמתחיל את שבוע המסחר ביום ב') הושפע בהמשכו מהמגמה השלילית בשוקי העולם. נציין כי ביום ב' הקרוב גם בנק ישראל יפרסם את החלטת הריבית המוניטארית לחודש יולי. ישנן הערכות (בעיקר של בית ההשקעות "מיטב") שהבנק צפוי להעלות את הריבית ב-0.25% ל-1.75% במטרה לצנן את שוק הדיור (לייקר את עלויות המשכנתה באופן יחסי). ציפיות האינפלציה הנגזרות כעת משוק ההון הן -2.82% לשנה הקרובה. 3 כלומר, עדיין בתוך יעד יציבות המחירים של בנק ישראל (1%-3%) אך קרובות לגבול העליון. מכאן, שריבית בנק ישראל צפויה לעלות, גם אם לא בעדכון הקרוב. בנק ישראל לא יוכל להרשות לעצמו מצב בו ציפיות האינפלציה חורגות מתחום יעד יציבות המחירים. ברור גם, שבנק ישראל ירצה לתרום לצינון העלייה החדה שחלה במחירי הדיור עקב הריבית הנמוכה והתפתחות קבוצות הרכישה. לעומת זאת, אם בנק ישראל יתמקד בנתונים האחרונים שמעידים על האטה בקצב הצמיחה, הוא יהיה מעוניין לשמור על הריבית ברמתה הנמוכה.
אני מאמין, שבהעדר אירועים משמעותיים בזירה הפוליטית כגון משטים נוספים לרצועת עזה או תקיפה אפשרית באיראן, השוק המקומי ימשיך להיות מושפע מהמתרחש בארה"ב ובאירופה. אינני חושב שהעלאת ריבית תשפיע לרעה לא על שוק המניות ולא על שוק האג"ח שגם כך מגלמים צפי לעליית ריבית בנק ישראל ל-2.5% עד סוף השנה הנוכחית. עם זאת, הנתונים האחרונים, כפי שניתן לראות מטה, אינם מעודדים.

אירועים מאקרו-כלכליים משמעותיים:

1.    הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסה את שיעור הבלתי מועסקים לחודש אפריל השנה עפ"י נתוני המגמה. מהפרסום עולה, כי שיעור האבטלה באפריל שמר על יציבות לעומת מארס – 6.9%, נתון פחות מעודד שעוצר את מגמת הירידה בשיעור האבטלה שהתחילה ביוני 2009. עם זאת, יש להמתין לחודשים הבאים כדי לקבל תמונה עדכנית לגבי מגמת הבלתי מועסקים, בייחוד בהתחשב בעובדה שלעיתים הנתונים מעודכנים רטרואקטיבית.
2.    מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים וארגון מנהלי הרכש והלוגיסטיקה רשם ירידה חדה בחודש מאי ל-48.1% לעומת 59.2% במאי. רמה הנמוכה מ-50% מצביעה על התכווצות בפעילות התעשייתית. מובן שנתון זה אינו מעודד. הוא גם מראה את ההשפעה של המשבר באירופה על התעשייה המקומית.
3.    המדד המשולב של בנק ישראל למצב המשק רשם במאי עליה של 0.1% בהמשך לעליה דומה שרשם באפריל ולעליה של 0.4% במאי. נתון זה מצביע עדיין על צמיחה בכלכלה הישראלית, אך מצביע גם על האטה בקצב הצמיחה, מה שיכול להוות משקל נגד לשיקולים של בנק ישראל להעלות את הריבית ליולי.

1. גרפים ונתונים אלא אם צוין אחרת מתוכנת "בורסה גרף" מקבוצת "קו מנחה" http://www.bursagraph.co.il/download.shtml
2. פרסומים: עיתון "גלובס" ואתר Yahoo!finance
3.  נתונים Bizportal  מקבוצת "קו מנחה" http://www.bizportal.co.il