סקירה שבועית 22/07/10 – נאום ברננקי גרם לירידות במניות והמשך עליות באגרות החוב

פעמיים בשנה, נותן יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי, ה"פד" (The Federal Reserve), עדות בפני הסנאט. בעדות זו, היו"ר סוקר את מצב הכלכלה האמריקאית, מצב הכלכלה העולמית ולאחר מכן הסנאטורים מציגים לו שאלות. צפיתי אתמול בשלב השאלות והתשובות בערוץ "בלומברג". עד כמה שניסיתי, לא הצלחתי למצוא משהו בעדותו של ברננקי (יו"ר ה"פד"), שמשנה בצורה דרמטית את ההערכות הקודמות שהיו לגבי מצב הכלכלה. למעשה, מה ש"הפחיד" את המשקיעים זו העובדה שברננקי דיבר על כך שעדיין קיימת אי ודאות לגבי מצב הכלכלה. האם היה ספק כלשהו שעדיין קיימת אי ודאות? ברננקי הדגיש שהכלכלה האמריקאית מצויה בתהליך של צמיחה איטית ובהחלט נמצאת במצב טוב יותר ממה שהייתה לפני שנתיים. כמו כן, הוא ציין שסין מבצעת מהלכים ע"מ להעלות את הביקוש המקומי שאת זה אני רואה כמשהו מעודד ומשמעותי יותר מאשר הדאגה בעקבות אי הוודאות. אין ספק, שצמיחה בייצור בסין מבלי עלייה מקבילה בביקוש המקומי שם, מציפה את ארה"ב ואת שאר מדינות העולם במוצרים זולים ומאיימת על תעשיות רבות. תעשיית הטקסטיל בישראל למשל, במצב קשה ביותר, בגלל הייצור הכול-כך זול בסין. ברננקי ציין, שאינו רואה מצב של "תחתית כפולה" כלומר הידרדרות הכלכלה למיתון נוסף. המשך החולשה בשוק הנדל"ן והאינפלציה הנמוכה מבחינתי מתפרשים באופן מרכזי אחד – השארת הריבית ברמה הנמוכה, כלומר, המשך עליות, גם אם מתונות, באגרות החוב ובעיקר הממשלתיות שנתפסות, יחד עם הדולר כנכס בטוח בתקופה זו של אי וודאות.
מדדי המניות בארה"ב שסיימו את השבוע בירידות חדות, עקב הרגולציה החדשה שתגביל את פעילות הבנקים והירידה במדד אמון הצרכנים שבו לעליות במהלך השבוע, אך שוב ירדו אתמול לאחר דבריו של יו"ר הבנק המרכזי.
בשבוע שעבר, דיברתי על תופעת ה-Fight To Safety שבה משקיעים מוכרים מניות ורוכשים אג"ח ממשלתי בתקופות אי וודאות. הצבעתי על היות אגרות החוב הממשלתיות האמריקאיות (ומכאן גם של ממשלת ישראל) אפיק השקעה שעדיין אטרקטיבי למרות הריביות הנמוכות היסטורית והתשואות הנמוכות למדי. אכן אתמול, בעקבות נאום ברננקי מדדי המניות ירדו אך לעומתם, התשואות על אגרות חוב ממשלתיות אמריקאיות ל-10 שנים הגיעו לשפל שנתי של 2.89%: (1)

כזכור, לתשואה על אגרת חוב ולמחירה יש קשר הפוך. כלומר, כשמשקיעים מעלים את הביקוש לאגרות החוב, מחירן עולה והתשואה עליהן יורד. הסבר לכך ניתן למצוא במילון המונחים, במונח "עקום התשואות".
אני חוזר על הערכתי שעונת דו"חות בארה"ב, חיובית ככל שתהיה לא יכולה להשפיע על השוק מעבר לטווח הזמן הקצר ולראיה, נאומו של ברננקי שביטל בקלות השפעה של פרסומי החברות. רצף של נתונים מאקרו-כלכליים חיוביים לעומת זאת, יכול לגרום לשוק המניות לעבור למהלך של עליות ולשוקי האג"ח לרדת תוך ציפייה להעלאת ריבית, דבר שכאמור, לא נראה בשלב זה. 
השבוע, פורסמו ב"גלובס" דבריו של המשקיע האגדי ג'ורג' סורוס, בהם הוא מזהיר מפני הפסקת התמריצים של הממשל האמריקאי. לטענתו, רק התעוררות מחודשת של הביקושים תצדיק צמצום ההוצאה. אני מסכים שעת זה לא זמן מתאים לצמצם את התמיכה למובטלים ולעסקים קטנים, אך מובן שהתמיכה הזו צריכה להיות מוגבלת בזמן ובתקציב ע"מ למנוע מצב שארה"ב עצמה תתקשה בהחזר חובות.

נתונים מפתיעים שפורסמו באירופה על מדד מנהלי הרכש, הצביעו על התאוששות כלכלית מהירה מהצפוי וגרמה לעליות היום (חמישי) בשוקי אירופה, מה שגרם יחד עם פרסומי דו"חות חיוביים של חברות אמריקאיות גם לחוזים העתידיים על המדדים בארה"ב להצביע על עליות בפתיחת המסחר.(2)  כאמור, תנודתיות כשכל פרסום משפיע בצורה חדה על השווקים.

בשוק המקומי

בשבוע שעבר, כתבתי על אגרות החוב השקליות הארוכות בתקופה זו של אי ודאות, שהעלאת ריבית של בנק ישראל, גם אם תהיה בקרוב, לא צפויה לחרוג מהגבול הריבית של 2.5% עד מרץ 2011, המגולמת בעקום המק"מ. ניהול השקעות יכול להניב רווחים נאים במקטע הסולידי אם מנוהל נכון. אגרת החוב הארוכה ממשלתי שקלי 1026 עשתה השבוע מהלך עליות משמעותי (1.56% -עלייה שבועית משמעותית מאוד לאגרת חוב ממשלתית)  וגם אגרות החוב הצמודות ביצעו מהלך עליות משמעותי. עד לאן? ברור שישנו גבול תחתון לתשואה על אגרות חוב אלו. איפה בדיוק הגבול נמצא, לא ניתן לדעת אך מה שברור שכרגע הן ממשיכות לעלות והסיכון שבהשקעה באגרות הארוכות (הן הצמודה והן השקלית) מופחת יחסית, עד למצב בו תהיה התעוררות אינפלציונית משמעותית או עליית תשואות בארה"ב.
מדדי המניות המקומיים, שהתחילו את השבוע בירידות חדות בעקבות הירידות של שוקי חו"ל ביום ו', שינו כיוון גם הם במהלך חציו השני של שבוע המסחר, שחולק לשניים בעקבות ט' באב. מרבית המדדים סיימו את השבוע באוירה חיובית בעקבות השווקים בחו"ל. למעשה, מה שהעיב על חלק מהמדדים היא מניית חברת יצור השבבים "מלאנוקס" שהנמיכה את התחזיות שלה לגבי תוצאותיה ברבעון הבא והתרסקה בכמעט 30% (3) (תגובה מוגזמת ביותר של המשקיעים לדעתי, אך דוגמא טובה למה אסור להיחשף בשיעור גבוה מדי למניה בודדת ויש להפזר את ההשקעות על מספר גדול של מניות) תוצאות קידוח הנפט "מגד 5" של שותפות "גבעות" שבישרו על תגלית של גז ונפט אך בכמויות נמוכות מהצפוי, רק מוכיחות כמה הסקטור הזה ספקולטיבי וכל קשר בין מחירי המניות שלו לבין ערכן הכלכלי, מקרי בהחלט שכן אין שום דרך להעריך מה התזרים הצפוי לחברות אלו אם בכלל. כפי שציינתי בעבר, גם מי שמבקש להמר על תגלית גז או נפט גדולה מהצפוי, רצוי שיעשה זאת בסכומים קטנים ובפיזור כזה שייתן נציגות לכל מניות הסקטור. אני באופן אישי, הייתי מעדיף השקעה במדד (במקרה זה יתר 50) שכולל מספר מניות חיפושי גז ונפט, אך גם חברות ביו-מד וסקטורים נוספים.

פרסומים מרכזיים

1.    הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) פרסמה אומדן צמיחה שלישי לרבע הראשון של 2010. מהאומדן עולה, כי התוצר צמח ב-3.4% ברבע הראשון (3.6% באומדן הקודם) לעומת 4.4% ברבע האחרון של 2009 ו-3.9% ברבע השלישי של 2009. מצביע על האטה מסוימת בקצב הצמיחה, אך הצמיחה עדיין נמשכת.
2.    הלמ"ס פרסמה את שיעור הבלתי מועסקים לחודש מאי, עפ"י נתוני המגמה. השיעור שנרשם-6.5%, ירידה לעומת 6.6% באפריל. למעשה, מדובר במגמת ירידה מתמשכת ממאי בשנה שעברה, אז נרשם שיא בשיעור האבטלה של 7.8%. ממחיש את חוסנה של הכלכלה הישראלית ואת הליך הצמיחה המחודש.
3.    בנק ישראל פרסם את אמצעי התשלום (יתרות הנזילות) במשק ליוני, ששמרו על יציבות לעומת מאי (110.2 מיליארד ₪  לעומת 110.3) מעיד על יתרות נזילות גבוהות שיכולות להיות מיועדות להשקעה בשוקי המניות, או האג"ח וזאת בהתאם להתפתחויות הכלכליות.
4.    המדד המשולב של בנק ישראל למצב המשק, עלה ביוני ב-0.1% הנתון לחודשים אפריל ומאי עודכן ל-0% שינוי במקום עליה של 0.1% בכל אחד מהחודשים, בפרסום הקודם. מעיד על האטה בקצב הצמיחה. ברור שהמשק לא יוכל להמשיך לצמוח מבלי שתהיה צמיחה גם באירופה ובארה"ב.
5.    פורסם סקר החברות של בנק ישראל לרבע השני של 2010. מהסקר עולה, כי נמשכה ההתרחבות בסקטור העסקי ברבע השני. ההתרחבות הייתה משמעותית יותר במכירות המקומיות ומתונה יותר במכירות לייצוא. הציפיות לאינפלציה של החברות ל-12 החודשים הקרובים, עלתה ל-2.6% לעומת 2.5% ברבע הקודם (בדומה לציפיות הקיימות בשוק), עדיין בטווח יציבות המחירים. החברות בענפים השונים, צופות עלייה בהיקף הפעילות גם ברבע הבא.

מעקב אחר הנתונים חשוב לבחינת גובה החשיפה המנייתית. בינתיים, אגרות החוב ככל הנראה יהוו את העוגן בתיק ההשקעות. מובן שכל אחזקה באגרות חוב ארוכות (הן מקומיות והן זרות) מצריכה גם היא מעקב אחר הנתונים ומוכנות תמידית לבצע מכירה.

שבת שלום

(1) הגרף הופק באמצעות האתר: Yahoo!finance-  http://finance.yahoo.com

(2) פרסומים: "גלובס" ו-Yahoo!finance.

(3) פרסום: Bizportal