סקירה שבועית 19/08/10 – אינפלציה נמוכה בישראל למרות מחירי הדיור
חודש אוגוסט בשיאו ופעילים רבים בשוקי ההון בעולם נמצאים בחופשה. הדבר גורר מחזורי מסחר דלילים ובהיעדר ידיעות משמעותיות אין מהלכים משמעותיים של מדדי המניות לכאן או לכאן. יום שלישי השבוע, היה חריג לעניין זה, כשהמדדים בוול-סטריט רשמו עליות חדות יחסית לאור נתונים חיוביים על שוק הדיור, הייצור התעשייתי ודו"חות חיוביים של הרשתות "הום דיפו" ו"וול-מארט". הולכות ומתגברות ההערכות כי הכלכלה העולמית והאמריקאית בראשה, לא תיגרר ל"תחתית כפולה" כלומר, הסבירות למיתון נוסף הולכת ופוחתת. מי שמשכה השבוע עניין, היא יצרנית הדשנים הקנדית פוטאש, שגם מחזיקה כ- 14% מכימיקלים לישראל (כיל), עקב ניסיונות השתלטות של ענקית המחצבים BHP שמציעה לרכוש את פוטאש בפרמיה מעל שווי השוק שלה. הדבר גרר עליות בכל מניות הדשנים בעולם וגם בכיל בבורסה המקומית.(1) למעשה אירוע זה, מהווה מעין נקודת ציון למהלך עליות משמעותי בשוק הדשנים שהתחיל בתחילת יולי וגרר את כל מניות הסקטור לעליות חדות לעומת מדדי המניות, שנשארו פחות או יותר באותן רמות מאז. בתקופה זו בדיוק לפני שנתיים, ב-2008, מניות הסקטור החלו ב"צניחה חופשית" כשירדו בחדות רבה הרבה יותר, ממדדי המניות המרכזיים.(2) כך, שאם נתבונן על הסקטור הזה, כחלק מהכלכלה העולמית, המהלך בהחלט חיובי וייתכן ומעיד על העתיד לבוא קרי, התאוששות כלכלית. לעומת זאת, כל הערכות, גם של הכלכלנים האופטימיים ביותר, מדברות על התאוששות איטית שיכולה להמשך מספר שנים. כיום, הסקטור הפיננסי מוגבל הרבה יותר ממה שהיה עד 2008 עקב רגולציה קפדנית הרבה יותר. כמו כן, הירידה החדה במדדי המניות, בתוספת לאנשים רבים שאיבדו את מקום עבודתם הביאה לשמרנות יתר בקרב האוכלוסייה. אנשים שמרנים יותר, לוקחים פחות הלוואות, צורכים פחות וחוסכים יותר.
העדפות הצרכנים, גורמות להמשך תהליך ה-Flight to Safety שהצבעתי עליו, כלומר העדפת נכסים בטוחים גם במחיר של תשואה נמוכה במיוחד. זה מה שמסביר את תשואת אגרת החוב הממשלתית האמריקאית ל-10 שנים, שהגיעה השבוע לשפל של 2.57% ביום ב'. למחרת, התשואה עלתה חזרה ל-2.64% עם העליות במדדי המניות.(3) אני חוזר ומזכיר, שגם באגרות חוב ממשלתיות אמריקאיות שנחשבות כ"נכס חסר סיכון" קיים סיכון. הסיכון מתבטא בעליית תשואות אפשרית של אגרת החוב שתלווה כמובן בירידת המחיר. תהליך שכזה יקרה, לא בגלל החשש מיכולת הפירעון של ממשלת ארה"ב, אלא עקב התאמה לריבית הבנק המרכזי, שכאמור לא נראית באופק לפחות לפי הצהרות הבנק. מעבר משקיעים נוספים להשקעה באגרות חוב ממשלתיות אמריקאיות, גורמת להתחזקות של הדולר לעומת האירו שהתבסס השבוע מתחת לרמות ה-1.3.
בנוסף לאירועים הנ"ל, השבוע התחולל מהפך – נתוני צמיחה חלשים ביפן הביאו לכך שסין הדיחה אותה ממעמד הכלכלה השנייה בגודלה בעולם. הכלכלה היפנית מתקשה להתאושש והין היפני שנמצא ברמות שיא של כ-86 ין לדולר, פוגע קשות ביצוא. הדבר משתקף גם במדד המניות המרכזי שלה ה"ניקיי" שרשם התאוששות של כ-30% בלבד מתחילת מרץ 2009 לעומת עליה של כ-60% במדד ה-S&P 500 ושל כ-76% ב- MSCI All Countries (מדד המניות העולמי של מורגן סטנלי).(4) ההערכות מדברות על כך, שצמיחה במדינות המתפתחות ובעיקר, סין ברזיל והודו תאזן את הצמיחה הנמוכה במדינות המפותחת והן שיובילו את הצמיחה בכלכלה העולמית.
בשוק המקומי
הסיפור המרכזי השבוע הוא מדד המחירים לצרכן. מדד יולי, היסטורית נחשב למדד גבוה שכן מחירי מוצרים ושירותים רבים נוטים לעלות בתקופה זו. אך מה שמשפיע בסופו של דבר על השוק הסולידי הוא המדד בפועל לעומת ציפיות הכלכלנים. הציפיות לקראת הפרסום, היו לעליה של 0.7%-0.8% ובפועל מדד יולי עלה ב-0.5%. כלומר, אנחנו אכן נמצאים בסביבת אינפלציה נמוכה ואף נמוכה מההערכות המוקדמות. הסבירות שנגיד בנק ישראל יבצע העלאה נוספת של הריבית בהחלטה הקרובה, פחתה משמעותית. גם כך, עקום המק"מ מגלם ריבית של 2% ויותר עד סוף השנה ואיני רואה כל סיבה לחריגה מתוואי זה. תשואת אגרת חוב שקלית ארוכה – ממשלתי שקלי 1026 ירדה השבוע אל מתחת ל-5% אך מימושים שהיו בימים האחרונים החזירו אותה לרמת ה-5%. הביקושים לאפיק השקלי הגיעו אל אגרות החוב הקונצרניות ומדד התל-בונד השקלי (20 אגרות החוב השקליות הקונצרניות בעלות שווי שוק סדרה הגבוה ביותר) רשם עליות של כ-0.9% במהלך השבוע.(5) המדד מושפע ממחירי הנדל"ן שאינם חלק מהמדד עצמו. בהתחשב במצב, באם נגיד בנק ישראל ירצה לבלום את עליית מחירי הדיור, הוא יצטרך למצוא אלטרנטיבה אחרת במקום הריבית וזאת לאור האינפלציה הנמוכה והדולר, שמתבסס מתחת ל-3.8.
מדדי המניות, אומנם עלו בסיכום שבועי אך בראיית הטווח הבינוני, הם ממשיכים לנוע בטווח מחירים צר. השבוע היה גדוש בנתוני מאקרו על המשק הישראלי ואסקור את המרכזיים שבהם:
1. מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, עלה כאמור ב-0.5%. הסעיפים המרכזיים שגרמו לעלייה, היו: הדיור, ההבראה, הדלק והסיגריות, הסעיפים המרכזיים שירדו וקיזזו חלק מהעלייה היו: ההלבשה וההנעלה.
2. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה את מספר המשרות הפנויות ליולי 2010. ישנה עליה מתמשכת במספר המשרות הפנויות מאפריל השנה. מובן שהדבר מעיד על המשך השיפור בשוק העבודה בפרט ובכלכלה בכלל.
3. הלמ"ס פרסמה את אומדני הצמיחה לרבע השני של 2010. לפי האומדנים, התוצר המקומי הגולמי עלה ב-4.7% לאחר עליות של 3.6% ברבע הראשון של השנה ושל 4.3%. התמ"ג לנפש עלה ב-2.7% בחישוב שנתי. העלייה נגרמה כתוצאה משיפור ביצוא, בצריכה הפרטית ובהשקעות בנכסים קבועים. בהחלט נתונים מרשימים למשק הישראלי.
4. הלמ"ס פרסמה את נתוני מע"מ לפדיון סך ענפי המשק – נתוני המגמה לחודשים אפריל עד יוני מצביעים על עליה של 2.8% לאחר עליה של 10.1% בינואר עד מארס. האטה בצמיחה נרשמה הן בענפי התעשייה והן בענפי המסחר והשירותים. מתיישב עם ההאטה הכללית בקצב הצמיחה עליה הצבעתי בסקירות האחרונות.
5. בנק ישראל פרסם את שיעורי האינפלציה החזויים ואת אמצעי התשלום (יתרות הנזילות – M1) במשק, לחודש יולי. ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון עמדו על 2.8% ועלו ל-3% (הגבול העליון של יעד יציבות המחירים) ב-30 הימים המסתיימים ב-15 באוגוסט. ציפיות האינפלציה של הכלכלנים עמדו על 3% ביולי ועלו ל-3.2% ב-30 הימים המסתיימים ב-15 באוגוסט. סביר מאוד להניח, שבנתון לאוגוסט נראה ציפיות אינפלציה נמוכות בהרבה. יתרות הנזילות בשוק עלו לעומת יוני ועמדו על 114.1 מיליארד ₪ וזאת למרות העליות שהיו בשוקי המניות. כלומר, כסף רב נמצא בנזילות או בפיקדונות ו"ממתין להזדמנויות השקעה.
6. המדד המשולב של בנק ישראל למצב המשק עלה ביולי ב-0.2%. המדדים של החודשים הקודמים עודכנו כלפי מעלה – של יוני עודכן לעליה של 0.5%, של מאי ל-0.3% ושל אפריל ל- 0.2%. מצביע על המשך מגמת השיפור, תוך האטה בקצב. יש לזכור כי נתוני המדד מאופיינים באי דיוק בזמן הפרסום ומעודכנים רטרואקטיבית.
לסיכום, המשק הישראלי ממשיך להפגין עוצמה מרשימה והתאוששות מהירה יותר מהמדינות המובילות בעולם. זאת עקב מדיניות אחראית ומאוזנת של בנק ישראל ושל משרד האוצר. כפי שהוזכר בסקירות הקודמות, המשך ההתאוששות תלוי בהמשך ההתאוששות במדינות המרכזיות – ארה"ב ומדינות גוש האירו. כאשר, נהיה עדים לרצף של נתונים חיוביים שיביא את שוקי המניות בעולם למהלך עליות, אז לדעתי, השקעה בשוק המניות הישראלי תהיה אטרקטיבית למדי, כשלכלכלת ישראל יש את הפוטנציאל להגיע לשיעורי צמיחה מרשימים. עם זאת, יש לזכור כי פיזור הוא עיקרון בסיסי בניהול השקעות ובכל מקרה לא מומלץ לרכז את מרבית החשיפה המנייתית בשוק מניות אחד.
שבת שלום.
(1) פרסומים: Yahoo!finance ו-"גלובס"
(2) נתונים: Yahoo!finance ובורסה גרף מקבוצת "קו מנחה" http://www.bursagraph.co.il/download.shtml
(3) נתונים: Yahoo!finance
(4) נתונים: בורסה גרף מקבוצת "קו מנחה" http://www.bursagraph.co.il/download.shtml
(5) נתונים: Bizportal מקבוצת "קו מנחה".
