סקירה שבועית 15/07/10 – על תשואות, אינפלציה ועונת הדו"חות

ארבע פעמים בשנה יש בוול סטריט "חגיגת דו"חות". במועד זה לאחר כל רבעון בשנה, כל החברות הנסחרות בבורסה מדווחות על התוצאות הכספיות שלהן ברבעון שחלף. אבל למעשה, עוד לפני עונת הדו"חות עצמה, מפורסמות תחזיות של אנליסטים לגבי התוצאות ומה שמשפיע על מחיר המניה של החברה לאחר פרסום הדו"ח הכספי הוא עמידה/ אי עמידה בציפיות או תוצאות טובות מהציפיות ובנוסף, התחזיות שהחברה מפרסמת לעתיד. בסופו של דבר, כל הנתונים הכלכליים, נתוני תעסוקה, דיור, אינפלציה צמיחה וכדו' משפיעים על תוצאות החברות או על הצפי להמשך שזהו הגורם הסופי והמרכזי שאמור להשפיע על מדדי המניות (כמובן להוציא גורמים פסיכולוגיים המשפיעים יותר בטווח הקצר). מעבר להשפעה הפסיכולוגית, אנו בוחנים את הנתונים הכלכליים לפי הצפי שלהם להשפיע או לאו על תוצאות החברות ומשם על התמחור של מניותיהן. מאידך, התוצאות בדו"חות החברות מתייחסות לעבר והצפי מתייחס לרבעון או מקסימום לשנה הקרובה, הנתונים הכלכליים הם המשפיעים על תוצאות החברות בטווח הארוך. תוצאות חיוביות של חברות כמו "אלקואה" ו"אינטל" וציפיות חיוביות לגבי חברות נוספות, הן שגרמו למדדי וול סטריט לעלות בחדות ביום ג' השבוע – מדד ה-S&P 500 לדוגמא, זינק ב-1.5%.
אתמול לעומת זאת, הנמכת תחזיות של הבנק המרכזי האמריקאי (ה"פד") לגבי טווחי הצמיחה של כלכלת ארה"ב השנה והעלאת תחזית שיעור האבטלה לסוף השנה ציננו מעט את ההתלהבות והמדדים סגרו את יום המסחר ללא שינוי משמעותי. ברור אם כן, שהשווקים לא יוכלו לעלות בצורה משמעותית בטווח הבינוני ללא שיפור משמעותי בנתונים הכלכליים שהם שישפיעו על תוצאות החברות בטווח הארוך. הבנק המרכזי האמריקאי פשוט נתן תזכורת לכך שההתאוששות הכלכלית לא תהיה מהירה. (1)
בעת שבשוק המניות שוררת אי ודאות, שוק האג"ח רועש וגועש. בזמן שהמניות מדשדשות והכיוון הכללי של השוק לא ברור מתבצע מה שמכונה Flight To Safety ("טיסה אל הביטחון" בתרגום חופשי) והמשקיעים רוכשים אגרות חוב של ממשלת ארה"ב הנחשבות לנכס חסר סיכון ובכך מעלים את מחירו בצורה משמעותית. בשוק האג"ח, התשואה (הרווח הגלום לרוכש איגרת החוב בהתחשב במחיר) ומחיר האג"ח הינם ביחס הפוך האחד לשני. אסביר, אם לדוגמא יש אג"ח ששערו 100 והוא משלם קופון (ריבית) של 10 אזי נאמר שה"תשואה" על האג"ח היא 10% (10/100). אולם, אם במסחר בבורסה מחיר האג"ח עולה ל-105 התשואה עליו תהיה נמוכה יותר. מדוע? מאחר שעכשיו אותו קופון של 10 ישולם על שווי של 105 וזה פחות מ-10% (לא אלאה בחישובים מסובכים ע"מ לחשב את התשואה המדויקת, היות שגם המחיר עצמו ביחס למחיר הפדיון של האג"ח שנשאר 100 משפיע על התשואה). מכאן, שככל שהמשקיעים רוכשים יותר אג"ח של ממשלת ארה"ב (אג"ח לטווח פדיון של 10 שנים הוא המייצג ביותר) הם מעלים את מחירו ומורידים את התשואה עליו. באפריל, התשואה על אג"ח אמריקאי ל-10 שנים הגיע לשיא של 4% אתמול התשואות ירדו בחדות קרוב לרמת ה-3%. הדבר מבטא את צפי המשקיעים שהבנק המרכזי האמריקאי לא ימהר להעלות את הריבית וישאיר אותה ברמת שפל היסטורי בטווח של 0%-0.25% וזאת ע"מ לסייע לצמיחה ולשוק הנדל"ן שבהחלט זקוק לתנאים שיאפשרו לו לצמוח. הדבר משליח כמובן גם על השוק אגרות החוב המקומי ובכלל על כלכלת ישראל.

בשוק המקומי

השוק המקומי מושפע כרגיל בתקופה האחרונה מאי הוודאות השוררת בעולם. לזאת יש לצרף את חופשת הקיץ, שבגללה יש פעילות דלילה יחסית וכל גוף גדול המחליט לפעול משפיע על מגמת המסחר בעוצמה גבוהה יחסית. אתמול לדוגמא, ירד מדד המעו"ף בכמעט 1% וזאת למרות מגמה מעורבת במדדי אירופה והחוזים העתידיים בארה"ב שהצביעו על צפי לעליות קלות. היום לעומת זאת, השוק המקומי "תיקן את עצמו" לעומת מדדי אירופה כשמדד המעו"ף רשם עליה של כ-0.6% לעומת מדדי אירופה שרשמו דווקא ירידות סמוך לשעות סיום המסחר בישראל.
גם בישראל, כמו בארה"ב ובשאר העולם, כשאי הוודאות באפיק המנייתי גדלה, המשקיעים הולכים לעבר האפיקים הבטוחים יותר קרי, אגרות החוב הממשלתיות. בזמן שאתמול, מדדי המניות העיקריים רשמו מימושים, אגרות החוב הממשלתיות רשמו עליות חדות. למעשה, אגרות החוב מגלמות את הצפי להעלאת הריבית של בנק ישראל. אם אין צפי להעלאת ריבית בארה"ב, אז הסיכוי שהנגיד פישר יעלה את הריבית פוחת בצורה משמעותית וזאת מאחר שאינו רוצה ליצור פער ריביות גדול מדי מארה"ב. פער שכזה, ימשוך משקיעים זרים לפיקדונות שקליים המשלמים ריבית גבוהה יותר ובכך יחזק את השקל מול הדולר, מה שפוגע ביצוא המקומי (מייקר באופן יחסי את מחירי הייצוא). למעשה, מי שחשש מעליית תשואות (ירידת מחיר) של אגרות החוב הממשלתיות ובעיקר השקליות (הלא צמודות למדד) בגלל הרמות הנמוכות היסטורית בהן הריבית נמצאת והצפי שתעלה, התבדה ואגרות החוב הארוכות השקליות רשמו עליות ניכרות מתחילת השנה. לצורך המחשה, להלן גרף השוואה בין מדד ת"א 25 לבין אג"ח ממשלתי שקלי 1026 מתחילת 2010: (2)

 

הגרף האדום מציין את האג"ח הממשלתי השקלי 1026 שעלה ב-6.84% מתחילת השנה, לעומת מדד המעו"ף שירד ב-4% מתחילת השנה. בהשקעה באגרות החוב בעלות הטווחים הארוכים בהחלט קיים סיכון להפסד (ירידת מחיר ולעיתים משמעותית), אך הגורם היחיד לדעתי, היכול להביא להתרחשות של מצב כזה עוד השנה, הוא עליית ריבית מעבר לתוואי הצפוי כיום (2.5% עד מרץ 2011) שיכול לנבוע מאינפלציה גבוהה מהצפי, או מהעלאת ריבית בארה"ב, שני אלמנטים שנראים פחות סבירים בטווח הקצר. ניהול השקעות מצריך ניהול סיכונים בצורה נכונה גם במקטע האג"חי (הסולידי) ולא רק במקטע המנייתי. רק בדרך זו, ניתן להרוויח מתנאי השוק גם במצבים בהם שוק המניות לא עולה.

פרסומים מרכזיים

1.    הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את מספר המשרות הפנויות לחודש יוני. מהפרסום עולה כי נרשמה עלייה בסך המשרות הפנויות לעומת מאי – 58.7 אלף משרות לעומת 53.6 אלף משרות. נתון חיובי מההיבט של שוק העבודה, שיכול להעיד על התרחבות בפעילות במשק שמעלה את הצורך בעובדים מה שהמשך יגרום לקיטון באבטלה.
2.    ארגון מנהלי הרכש ובנק הפועלים פרסמו את מדד מנהלי הרכש לחודש יוני. מהנתון עולה שהמדד המשיך להתכווץ ביוני ורשם רמה של 46% לעומת רמה של 48.1% במאי. נזכיר, כי כל רמה מתחת ל-50% מעידה על התכווצות בפעילות התעשייתית שנבעה הן מירידה בביקושים המקומיים והן מירידה ביצוא, כך שהנתון בהחלט לא מעודד. ההערכה היא שנרשמה האטה בקצב צמיחת המשק במחצית השנייה של השנה. נתון זה, יכול להעיב על שוק המניות ולסייע דווקא לשוק אגרות החוב, שכן הוא פרמטר נוסף המסביר את הצורך בריבית נמוכה ע"מ לתמוך בצמיחה. 
3.    הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את מדד המחירים לצרכן לחודש יוני. המדד עלה ב-0.3% - בטווח הציפיות. ההלבשה וההנעלה ושירותי הדיור בבעלות הדיירים, היו הגורמים העיקריים שעלו, דלק ושמנים לכלי הרכב היו הגורם המרכזי שקיזז את העלייה. המדד עלה ב-0.7% מתחילת השנה והציפיות הן למדד גבוה יותר בחודש יולי. בהעדר "הפתעות מיוחדות" שיצריכו העלאת ריבית חריגה, לא צפויה השפעה מיוחדת על שוק המניות או אגרות החוב.

שבת שלום

(1) פרסומים: Yahoo!finance ו- "גלובס"

(2) גרפים ונתונים אלא אם צוין אחרת מתוכנת "בורסה גרף" מקבוצת "קו מנחה"  http://www.bursagraph.co.il/download.shtml