סקירה שבועית 12/08/10 – מה ניתן ללמוד מהודעת הריבית של הבנק המרכזי בארה"ב?
ביום ג' השבוע, פרסם הבנק המרכזי האמריקאי ה"פד" את החלטתו לגבי הריבית המרכזית. לא היו הפתעות והריבית נותרה ברמת שפל היסטורי, בטווח של 0% ל-0.25%. מה שהיה מעניין יותר, הם הדברים שנלוו להחלטה, המרכזים את המתרחש בכלכלה האמריקאית. המסר המרכזי הוא האטה בקצב הצמיחה של הכלכלה ובקצב האינפלציה, מה שמצדיק את השארת הריבית ברמתה הנוכחית האפסית. הבנק המרכזי הצהיר שימשיך לתמוך בשוק אגרות החוב, ע"י רכישות של אגרות חוב ממשלתיות לטווח ארוך במקום אגרות החוב מגובות המשכנתאות שהוא רכש ומגיעות לפירעון. למרות שלא היו הפתעות של ממש בהודעת הפד, השווקים הגיבו להודעה – ירידות במדדי המניות ועליות באגרות החוב. כזכור, מתקיים יחס הפוך בין מחירה של אגרת החוב לבין התשואה לפדיון שהיא מגלמת. התשואה על אגרת חוב ממשלתית אמריקאית ל-10 שנים ירדה ל-2.78 בסגירת המסחר ביום ג'. (1) אומנם מדובר ברמה גבוהה יותר מרמת השפל של 2.07 שנרשמה בדצמבר 2009, אך עדיין מדובר ברמות שפל היסטוריות. אגרת חוב ממשלתית אמריקאית, אינה צמודה למדד המחירים לצרכן, כך שהיא אמורה לגלם בתוכה גם צפי לאינפלציה עתידית. האם ב-10 השנים הקרובות, הריבית המרכזית בארה"ב תישאר ברמה אפסית? הסיכוי לכך שואף ל-0. כלומר, באיזשהו שלב בעתיד הלא רחוק, הריבית ואיתה גם תשואות אגרות החוב יתחילו לעלות (משמע ירידת מחירי אגרות החוב). מצד שני, קשה לצפות מתי התהליך הזה יתחיל לקרות. בינתיים, לפי הודעות ה"פד" ונתוני המאקרו אין חשש מעליית תשואות ואגרות החוב הממשלתיות הארוכות הן אפיק השקעה לגיטימי. אם ללמוד מהאסטרטגיה של המשקיע האגדי וורן באפט, זה דווקא כן הזמן לקצר את משך החיים הממוצע של התיק, כמו שהוא ביצע בתיק המיליארדים שלו (כנראה שצופה עליית תשואות קרובה), אם ללמוד מהאסטרטגיה של גורו האג"ח ג'ים רוג'רס, דווקא עכשיו זהו זמן טוב להשקיע באגרות חוב לטווחים ארוכים.(2) מבלבל? אכן. זוהי תקופה בה אי הוודאות גדולה. בהמשך השבוע, תשואות האג"ח הממשלתי האמריקאי ל-10 שנים המשיכו לרדת אף מתחת לרמת ה-2.7%. גם פרסומים המגיעים מבריטניה מצביעים על צפי להאטה בקצב הצמיחה, עקב צורך בצמצום בהוצאות הממשלה ע"מ להתמודד עם גרעונה העצום. (3)
נוצר מצב, שאין היום אפיק השקעה מנייתי או סולידי שנראה אטרקטיבי במיוחד. מנהלי השקעות רבים יגידו שבתקופה כזו הסלקטיביות חשובה, כלומר לבחור את המניות הנכונות ולא להשקיע במדדים. הצעה זו יכולה להיות נכונה בחלק מהמקרים- למי שיש היכולת לבחור באמת את אותן מניות מצטיינות שבאמת מהוות הזדמנות השקעה גם בתקופה זו של אי וודאות יכול לעשות כן. למרבית האנשים כולל מנהלי השקעות, אין באמת את היכולת הזאת. התשואה העודפת הפוטנציאלית לרוב לא מצדיקה את נטילת הסיכון והשקעה של נתחים משמעותיים מתיק ההשקעות במניה בודדת. בתקופה כזו, אין פסול בהשארת נתח מסוים מהתיק במזומן/ אגרות חוב קצרות, תוך המתנה להזדמנויות מתאימות. העליות בשוק המניות יגיעו, אך אני מתקשה לראות מצב בו זה קורה ללא מגמת שיפור מתמשכת בנתונים הכלכליים. בהנחה שאין "הפתעות נוספות" כגון מדינות או בנקים גדולים שמתקשים בהחזר החובות, אני מאמין שמאמצי הממשלות ביחד עם הבנקים המרכזיים יישאו פרי ובעוד מספר חודשים יהיה שיפור במצב המאקרו כלכלי במדינות המרכזיות בעולם.
בשוק המקומי
עונת הדו"חות ממשיכה גם בשוק ההון הישראלי, אך החברות המרכזיות בבורסה בת"א, למעט אלו שנסחרות גם בחו"ל ובזק, טרם פרסמו את הדו"חות לרבעון השני. דו"חות הבנקים ובעיקר הגדולים – פועלים ולאומי יוכלו לתת אינדיקציה טובה לפעילות של שוק ההון ובכלל הענף הפיננסי ברבעון השני של 2010. המניות הממשיכות למשוך תשומת לב הם מניות חיפושי הגז והנפט. מניות אלו ממשיכות למשוך עניין על רקע ספקולציות של סיכויי גילוי גז או נפט אפשריים. זהו למשל הגרף של מניית רציו שרשמה מתחילת 2009 עליה של 3,230% (זו לא טעות במספר): (4)
כלומר, מי שהשקיע 10,000 ₪ במניית רציו בתחילת 2009, היום יש ברשותו 333,000 ₪. כל העלייה המרשימה הזו, למניה של חברה שאין לה הכנסות כלל מפעילותה השוטפת. כל המהלך של המניה, שאף נכנסה למדד ת"א 100 הוא תוצאה של צפי לתגליות גז ונפט במאגרים שהשותפות שותפה להם (המרכזי שבהם מאגר הגז "לוויתן"). לחברה עוד לא הייתה כל תגלית מסחרית. כפי שכתבתי בעבר, למי שאינו מקצוען בתחום (שזה למעשה רוב המשקיעים), אין את היכולות לנתח את ההסתברות האמיתית לתגליות ולא יכול לגזור את שווי החברה. לכן הייתי ממליץ להיחשף למניות שכאלה בנתחים קטנים מאוד מתיק ההשקעות, למי שיש תיק גדול מספיק. למי שלא, מומלץ להשתמש בתעודות סל שכוללות מניות אלה (ת"א 100 או יתר 50) או דרך קרנות נאמנות מנייתיות.
גם אגרות החוב השקליות והצמודות המשיכו את מסען צפונה, בעקבות מקבילותיהן האמריקאיות. התשואה על אגרת חוב ממשלתית ל-10 שנים ירדה לשפל של 4.35%. (5) בהנחה שבנק ישראל, לא יפתח פער ריביות גדול מדי מול הריבית האמריקאית שכאמור צפויה להישאר ברמות אפסיות בחודשים הקרובים. לא סביר שנראה גם פרמיית סיכון גדולה יותר. כלומר, ללא עליית תשואות בשוק האמריקאי, אזי בטווח הקצר, גם השקעה באגרות חוב ממשלתיות ארוכות היא השקעה לגיטימית. עם דגש על הטווח הארוך באפיק השקלי והטווח הבינוני באפיק הצמוד עקב ציפיות האינפלציה הנמוכות יותר בטווח זה. אגרות חוב ארוכות לא צריכות בכל מקרה להוות נתח משמעותי מדי מהמקטע הסולידי ויש "לאזנן" עם אגרות חוב קצרות/ מק"מים ואגרות חוב קונצרניות בדרוג גבוה מספיק.
פרסומים מרכזיים
1. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני המגמה של השכר הממוצע למשרת שכיר ואת מספר משרות השכיר לחודשים מארס-מאי 2010. השכר הממוצע היה 8,020 ₪. נתוני המגמה אמנם מצביעים על שיפור (1.2% בשכר הממוצע במחירים קבועים ועליה של 2.8% בחישוב שנתי של מספר משרות השכיר), אך בחינה חודשית של הנתונים מצביעה על האטה בקצב השיפור. למרות זאת, המשק הישראלי בכלל ושוק העבודה בפרט מפגין חוסן מרשים לעומת כלכלות מתפתחות אחרות בעולם ובראשן ארה"ב. למרות זאת, ברור כי האטה בקצב הצמיחה בכלכלת ארה"ב ובגוש האירו, תשפיע בשלב בסופו של דבר גם על השוק המקומי.
2. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני סחר החוץ של ישראל ביולי 2010. נמשך השיפור ביצוא הסחורות, תוך האטה קלה בקצב השיפור. נמשך גם השיפור ביבוא הסחורות תוך האטה משמעותית בקצב השיפור. עדיין יש לזכור כי ההשוואה היא לשנת 2009 שהייתה שנת שפל. שיפור משמעותי יותר של הייצוא לעומת היבוא הוא חיובי ותומך בצמיחת הכלכלה. ברור, שאם הדולר ימשיך להתחזק בעקבות אי הוודאות בשוקי העולם, הדבר יתמוך ביצוא והיחלשותו עקב פערי תשואות מול אגרות החוב האמריקאיות, יגרום לתופעה ההפוכה.
3. בנק ישראל פרסם נתונים על שוק מטבע החוץ ביולי. הדבר הראשון שהבחנתי בו, היה שבניגוד להודעה על יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל, שבה לא פורסם על רכישות מט"ח של הבנק, בהודעה זו פורסם שהבנק רכש מט"ח בסך של 147 מיליון דולר ביולי. מברור שערכתי עם בנק ישראל, התברר שהבנק אכן רכש מט"ח ביולי אך הסליקה בפועל התבצעה באוגוסט וזו הסיבה לפער בין ההודעות. כלומר, בנק ישראל אכן תומך עדיין בשער החליפין, למרות שהמגמה העולמית, היא שגרמה לשער הדולר/ ₪ לעלות מעל רמה של 3.8 ₪ לדולר. התנודתיות של השינוי במסחר בין שני המטבעות נמוכה משמעותית מהממוצע העולמי, אין שינויים דרסטיים באופן יחסי לעולם.
שבת שלום
(1) נתונים: Yahoo!finance
(2) פרסומים: ערוץ Bloomberg
(3) פרסום: "גלובס"
(4) גרפים ונתונים אלא אם צוין אחרת מתוכנת "בורסה גרף" מקבוצת "קו מנחה" http://www.bursagraph.co.il/download.shtml
(5) נתונים: Bizportal מקבוצת "קו מנחה"
