סקירה שבועית 10/06/10 – השווקים מחפשים כיוון ולא מוצאים אותו
השבוע אני רוצה להתחיל עם הגרף של מדד ה-VIX על ה-S&P 500:
1.
מדד ה-VIX המכונה גם "מדד הפחד" מודד את סטיות התקן על האופציות הנסחרות על אותו המדד. במילים אחרות, כמה הפעילים בשוק מצפים לתנודה חדה של מדדי המניות למעלה או למטה. ניתן לראות, שמדד הפחד נמצא בחודשים האחרונים (בערך מאפריל) ברמות שהיה בהם רק בתחילת 2009 שהיו למעשה במגמת ירידה מרמות השיא שרשמו בפאניקה הגדולה של סוף 2008. השבוע קיבלנו המחשה עד כמה אי הוודאות בשווקים גדולה. ראינו את המדדים בעולם משנים כיוון מספר רב של פעמים במהלך יום המסחר. משהו שבהחלט לא אופייני לימים שבשגרה.
מדוע זה קורה?
משקיעים כידוע לא אוהבים אי וודאות. נכון לכעת אין תשובה ברורה לשאלה: "לאן הכלכלה העולמית הולכת?". האם העולם נגרר חזרה למיתון שהפעם הפגיעה היא בכלכלה הריאלית של אירופה כשממשלות יתקשו בהחזר החוב, בניגוד למשבר הפיננסי של 2008, או האם נחישותן של ממשלות העולם תסייע לאפקט ההרגעה ולהתייצבות הכלכלה. מדינה נוספת שנכנסת לתמונה היא סין. מדינה זו, אמורה להיות "מנוע הצמיחה" של הכלכלה העולמית בשנים הקרובות. במוסף "שוק ההון" של העיתון "גלובס" פורסמה ביום רביעי כתבה מעניינת מאוד על הכלכלה הסינית, המצטטת מספר אנשי מקצוע בתחום שוק ההון בסין. מהכתבה עולה, שקיים חשש להאטה בצמיחה הסינית (סין צומחת ברבעונים האחרונים ברמה של מעל 10% ברבעון בשיעור שנתי). בניגוד להערכות אלו, אתמול התבשרנו שהיצוא הסיני עלה במאי בכ-50% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. התפרצות השמועות לגבי הנתון, גרמו לזינוקים במדדים המקומיים. (2)
בכל מקרה, מתקבל רושם שמדדי ארה"ב ואירופה מתקנים את הזעזוע שהיה ביום ו' האחרון עם הצטרפות הונגריה למדינות באירופה שיתקשו בהחזר חובותיהן ויזדקקו לסיוע. כמו כן, היום, יום ה' התבשרנו שהבנק המרכזי של אירופה (ECB) השאיר את הריבית המוניטארית ללא שינוי ברמה של 1%. עניין זה היה צפוי ונועד לתמוך בהתאוששות הכלכלית של אירופה. ריבית נמוכה מקטינה את שיעורי החיסכון ומעודדת צריכה שמגדילה את הפעילות הכלכלית. כמו כן, עלויות המימון של החברות נמוכה יותר (ההלוואות זולות יותר) ויש להן תמריץ לבצע פעולות עסקיות. האירו, שהגיע לשפל של פחות מ-1.2 דולר לאירו רשם התאוששות בימים האחרונים ועלה מעל שער זה האמון שהביע באירו נגיד הבנק המרכזי של אירופה תומך בו.
חולשה יחסית במדדים המרכזיים השבוע, בעיקר בת"א 75 שרשם השבוע ירידה של יותר מ-4% לעומת המעו"ף שנסחר ביציבות יחסית. הפסטיבל סביב מניות חיפושי הגז והנפט נמשך. משקיעים ספקולטיביים עטים על כל מניה של חברה שמדווחת על סימנים אפשריים או פוטנציאל אפשרי למציאת גז או נפט ומניות אלו נוטות להתממש בימים שלאחר מכן, אם אין ידיעות נוספות. המניה המרכזית בתחום, היא קבוצת דלק של יצחק תשובה שבסיכום שבועי דווקא ירדה ב-1% אחרי תנודתיות תוך יומית גבוהה. בשוק הסולידי נרשמו עליות מינוריות הן באפיק הממשלתי והן בקונצרני.
פרסומים מרכזיים שהיו השבוע:
- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את השכר הממוצע במשק לרבע הראשון של 2010 ואת מספר משרות השכיר. (3) נרשמה עליה של 2.5% בשכר הממוצע ברוטו ועליה של 0.8% במספר משרות השכיר. נתון בהחלט מעודד שמצביע על התאוששות בשוק העבודה.
- בנק ישראל פרסם את יתרות מטבע החוץ שלו לחודש מאי. (4) יתרות המט"ח דווקא ירדו בכ-מיליארד דולר בעיקר עקב שערוכים וזאת למרות רכישות מט"ח של למעלה מ-600 מיליון דולר שבוצעו ע"י בנק ישראל.
- בנק ישראל פרסם סקירה על ההתפתחויות הכלכליות במשק בשליש הראשון של 2010. (4) מהסקירה עולה שנמשכת ההתאוששות בפעילות הכלכלית אך בקצב איטי יותר. המשבר באירופה עלול לפגוע ביצוא הישראלי למדינות הרלוונטיות. הגירעון בתקציב ממשלת ישראל ב-2009 וזה הצפוי ב-2010, נמוך ולעיתים משמעותית מהמדינות שהושווה אליהן: ארה"ב, יפן, גוש האירו וכל מדינות ה-OECD (ארגון המדינות המפותחות אליו הצטרפה ישראל לארונה). לשם השוואה הגירעון בישראל ב-2009 היה 5.8% מהתוצר לעומת גירעון של 7.9% בכלל מדינות ה-OECD.
לסיכום, באופן כללי אני ממליץ על מיעוט פעולות קניה ומכירה בשוק ההון. בתקופה זו ההמלצה מקבלת משנה תוקף. ניסיונות לתזמון השוק כשהתנודות התוך יומיות גבוהות כל-כך עלולים לגבות מחיר יקר. יש להתאזר בסבלנות עד אשר הכיוון הכללי של כלכלת אירופה יתברר. מי שמתקשה לראות את תיק ההשקעות שלו עולה ויורד בתדירות גבוהה כל-כך, לא צריך להשקיע במניות בתקופה זו. וודאי שלא ניתן להסיק מסקנות ארוכות טווח מנתונים כאלה ואחרים שגורמים לשינויים תוך יומיים חדים כל-כך.
1. גרפים ונתונים אלא אם צוין אחרת מתוכנת "בורסה גרף" מקבוצת "קו מנחה" http://www.bursagraph.co.il/download.shtml
2. מקורות: עיתון "גלובס" ואתר http://finance.yahoo.com
3. מקור: אתר הלמ"ס http://www.cbs.gov.il/reader/
4. מקור: אתר בנק ישראל http://www.bankisrael.gov.il/
