סקירה שבועית 08/07/10 – על פסיכולוגיה בשוק ההון וניתוח טכני
איזה יום היה אתמול בוול-סטריט...מסוג הימים שבשבילם שווה להיות מושקע בשוק ההון. המדדים המובילים זינקו בכ-3% כל אחד והאופוריה חוגגת. הטריגר אתמול לעליות היה שענקית השירותים הפיננסיים State Street דיווחה שהרווח שלה ברבעון השני של שנת 2010 יהיה גבוה יותר מהצפי הקודם. ההודעה הזו התפרשה ע"י המשקיעים כסימן לכך שמרבית הדו"חות ברבעון השני של החברות בוול-סטריט יהיו טובים יותר ממה שציפו. הלילה גם התבשרנו שקרן המטבע הבינלאומית (IMF) העלתה את תחזית הצמיחה העולמית לשנת 2010 מ-4.1% בתחזית הקודמת ל-4.6% בתחזית הנוכחית. (1) עכשיו הכול טוב, אין משבר באירופה וארה"ב לא צריכה להתמודד עם הגירעון התקציבי הגדול בתולדותיה. אכן כך? ממש לא!
אמנם בספרד יכלו לחגוג אתמול את ההעפלה ההיסטורית לגמר המונדיאל (ועם שיעור אבטלה של כ- 20% כנראה שלהרבה אנשים שם היה זמן לחגוג), אך לאחר סיום החגיגות יש לה משבר חובות משמעותי לטפל בו והפעם פויול לא יוכל להגיח מאחור ולעזור לה.
מה בכל זאת המסקנה מהעליות החדות האלו?
המסקנה הראשונית היא שיש כסף רב בשווקים המכונה "כסף טיפש", לא מדובר בכסף המושקע בשווקים לטווח הארוך אלא של משקיעים המחפשים רווחים קצרי טווח במקרים אלה הפסיכולוגיה ולא הכלכלה היא הגורם הדומיננטי. הם "עטים" על כל ידיעה חיובית וממהרים לקנות מניות וממהרים למכור עם כל ידיעה שלילית. אני מזכיר שרק בשבוע שעבר מדד ה-S&P 500 ירד ביותר מ-3% ביום עקב פרסום טעות בתחזית הצמיחה בסין (אגב השבוע פורסם שהצמיחה בסין ב-2009 הייתה דווקא גבוהה מהאומדן הקודם). מי שמנסה לתזמן את השווקים ומבצע פעולות קנייה ומכירה רבות בזמן קצר, מסתכן בהמצאות מחוץ לשוק דווקא באותם ימים של עליות חדות הגורמים לשוק המניות לייצר תשואה חיובית לאורך זמן.
בתקופות כאלה, שאי וודאות שוררת בשווקים, ישנם מנתחים טכניים רבים המנסים לחזות את כיוון השוק. ניתוח טכני, הוא שיטה להסקת מסקנות עתידיות בהתבסס על מחירי העבר בלבד. כלומר, ניתוח גרף מדד המניות או המניה הבודדת וניסיון לאתר מגמה (עלייה או ירידה) או נקודות תמיכה (רמות מחירים המהווים תחתית) והתנגדות (רמות מחיר המהווים גבול עליון). אני אישית אינני מאמין בשיטה הזו של ניהול השקעות. למעשה, כל המחקרים האקדמיים שנעשו בנושא, לא מצאו קשר מובהק סטטיסטית בין מחירי העבר למחירי העתיד. למרות שאני משתמש "בהשאלה" במונחים מהניתוח הטכני, כמו מגמת עליה או ירידה ומציג פה גרפים מתוכנת "בורסה גרף" המצוינת המשמשת את המנתחים הטכניים, אך אינני משתמש בגרפים ע"מ להסיק מסקנות. עליות או ירידות בבורסה בטווח הארוך חייבות להיות בתמיכת נתונים כלכליים מתאימים, או שיהיה קונצנזוס בשווקים שמחירי המניות הגיעו לרמות אטרקטיביות במיוחד (כפי שהיה במרץ 2009). רק אז יכול להיות מהלך עליות מתמשך שכאמור, זינוק של 3% ביום במדדי וול סטריט לא מצביע על מהלך שכזה.
באופן לא מפתיע, הבנק המרכזי של אירופה (ה-ECB) השאיר היום את הריבית בגוש האירו על קנה (1%). הבנק המרכזי צופה התאוששות איטית בכלכלה כשהוא מציין שקיימת אי ודאות ששבטווח הבינוני צפויים לחצים אינפלציוניים. בסה"כ, ברור שהבנק ממוקד בסיוע להתאוששות בגוש האירו וכל עוד איום אינפלציוני שיכול להשפיע על היציבות הכלכלית, הריבית הנמוכה מסייעת לכלכלה.
בשוק המקומי
השוק המקומי כמובן מגיב למתרחש במדדי ארה"ב אך בעוצמה מופחתת יחסית ואתמול ירדו המדדים המובילים בארץ בניגוד למה שהתרחש בבורסות אירופה ולסימני העליות בבורסה בארה"ב (המסחר בארה"ב נפתח סמוך לסיום המסחר בבורסה בישראל). מדדי היתר (המניות הבאות בתור לאחר 100 המניות של ת"א 100) רשמו ירידות השבוע, בעיקר עקב מניות חיפושי הנפט והגז שלהן משקל גבוה במדדים אלה. השבוע הייתה דוגמא מצוינת לחוסר הוודאות בסקטור הזה כשפורסם ב"גלובס" שהקמת תחנת קליטת הגז ממאגר תמר (מאגר הגז הגדול שבשליטת "קבוצת דלק" ו"נובל אנרג'י") תדחה בחצי שנה לפחות מה שיכול ליצור בעיה במכירת הגז מהמאגר הזה ללקוחות בישראל. המסקנה המתבקשת מהעניין, היא שגם בתגלית ודאית כמו "תמר" יש אי ודאות, כך שהסיכון בתחום זה הוא רב. במקרים מסוימים, הלוקחים את הסיכון (רוכשים מניות חיפושי גז ונפט) מקבלים את התמורה על כך.(2)
בשוק הסולידי נרשמו השבוע מימושים בעיקר באגרות החוב השקליות הארוכות, לאחר העליות הנאות בשבוע שעבר. נכון לכעת, אינני רואה סיכון מיוחד בהשקעה באגרות החוב הארוכות לאור התשואה העודפת של כ-3% לעומת אגרות חוב לשנה (שיפוע חד של עקום התשואות) ורק עליית ריבית, שנכון לכעת לא נראית בטווח הקרוב, עלולה לגרום לירידת ערכן של אגרות חוב אלו.
פרסומים מרכזיים:
1. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני המגמה לשכר הממוצע למשרת שכיר ולסך משרות השכיר בתעשייה לחודשים פברואר-אפריל השנה. מהפרסום עולה, כי בתקופה זו משרות השכיר עלו ב-2.4% בחישוב שנתי והשכר הממוצע למשרת שכיר עלה ב-2% במחיר קבועים (בנטרול האינפלציה). נתון בהחלט חיובי, שמעיד במידה מסוימת על המשך ההתאוששות בשוק העבודה הישראלי. העדיפות הברורה לכלכלה שלנו, היא שיפור בתנאי המועסקים שבא בעקבות ביקוש מוגבר לעובדים ולא בעקבות חקיקה חיצונית.
2. בנק ישראל פרסם את השקעות תושבי החוץ בישראל והשקעות תושבי ישראל בחו"ל למאי 2010. נתון זה יכול להסביר, לפחות באופן חלקי את הירידות הניכרות שהיו בחודש מאי. המשקיעים הזרים מימשו נטו (בניכוי רכישות) 790 מיליון דולר במניות ולעומת זאת רכשו 680 מיליון דולר באגרות חוב ממשלתיות. הבנק מסביר בהודעתו שחלק מהתנועה הכספית נגרם עקב מעבר ישראל להגדרה של מדינה מפותחת וההתאמות שהמשקיעים היו צריכים לבצע לצורך כך. בסה"כ ניתן לומר שה"שינוי מאחורינו" וניתן לראות כהבעת אמון במשק את העובדה שגם כאשר המשקיעים הזרים מממשים מניות, הם רוכשים אגרות חוב כנגד.
3. בנק ישראל פרסם את יתרות מטבע החוץ שלו לחודש יוני – היתרות עמדו על 63 מיליארד דולר, קיטון של כ-300 מיליון לעומת החודש הקודם. מעניין לראות, שבנק ישראל לא התערב במסחר בדולר כלל ועדיין הדולר לא ירד מרמת ה-3.8 ₪ לדולר. חיובי ליצוא הישראלי והמצב האופטימאלי בו הדולר שומר על רמתו מבלי הצורך בהתערבות חיצונית.
נתונים אלו חיוביים ותומכים בצמיחת המשק, מה שכמובן יכול לסייע בטווח הארוך לשוק ההון ולעליות במדדי המניות המובילים. יש מקום לאופטימיות (זהירה כמובן...).
(1) פרסומים: Yahoo!finance
(2) גרפים ונתונים אלא אם צוין אחרת מתוכנת "בורסה גרף" מקבוצת "קו מנחה" http://www.bursagraph.co.il/download.shtml
