סקירה שבועית 05/08/10 – האם השווקים בשלים למהלך עליות נוסף?
בימים אלה, החברות האירופאיות מצטרפות לאמריקאיות בעונת הדו"חות ומפרסמות גם הן את דו"חותיהן לרבעון השני של 2010. בין הראשונים לדווח היה ענק הבנקאות הבריטי/ בינלאומי HSBC שתוצאותיו ובעיקר הרווח הנקי שלו, היו גבוהים מתחזיות האנליסטים המוקדמות. התוצאות החיוביות שלחו את מדדי אירופה לעליות ובעיקר את הסקטור הפיננסי. בהמשך היום, מספר נתוני מאקרו חיוביים בארה"ב שלחו גם את מדדי וול-סטריט לעליות. (1)
דו"חות חיוביים של חברות מרכזיות, יכולים ליצור מהלך עליות בשווקים בטווח הקצר. כפי שציינתי בעבר, מהלך עליות בטווח בינוני-ארוך, חייב להיות מגובה בהתאוששות כלכלית אמיתית. נאום כתוב, של שר האוצר האמריקאי, טימותי גייתנר, פורסם השבוע בעיתון ה-New York Times ויכול לתת אינדיקציה למצב הכלכלה האמריקאית, שהנה הגורם המשפיע ביותר על הכלכלה העולמית. מהנאום עולה, כי נמשכת ההתאוששות בכלכלה האמריקאית אך הדרך עוד ארוכה עד שניתן לומר שהכלכלה האמריקאית יצאה מהמשבר הכלכלי. שוק העבודה שהוא אולי הגורם שנפגע הכי הרבה מהמשבר, מתאושש אך בקצב איטי. מובן, שבעיה אחת מובילה לאחרת – כל המשרות שאבדו במשק האמריקאי, יוצרות פגיעה משמעותית בהכנסות ממסים ומגדילות את הגירעון האמריקאי. שני גורמים מרכזיים שמשתנים כעת כחלק משינוי תפיסה בארה"ב, מצד אחד חיוביים לטווח הארוך אך מהצד השני יגרמו להתאוששות איטית יותר בכלכלה:
1. הצרכן האמריקאי חוסך יותר – אחת הבעיות המשמעותיות ביותר של הכלכלה האמריקאית טרום המשבר הייתה שיעור חסכון שלילי – האמריקאי הממוצע היה צורך יותר ממה שהוא מרוויח – יחס שברור שלא יכול להתקיים לאורך זמן שכן חובותיו של הצרכן הופכים להיות גדולים מדי אך כשהוא מפוטר מעבודתו, אז חובותיו הופכים להיות בלתי אפשריים להחזר לדידו, הבנק מעקל את ביתו שכן הוא לא יכול לשלם את המשכנתא, אך בגלל צניחת מחירי הבתים, ביתו שווה הרבה פחות מערך המשכנתא. צרכנים אמריקאים רבים, שלא חסכו "גרוש לבן ליום שחור" היו בבעיה של ממש כשפוטרו מעבודתם. כך שצרכנים אמריקאים שלומדים לחסוך, היא בשורה חיובית לטווח הארוך, אך בטווח הקצר היא מקשה על ההתאוששות הכלכלית שכן כלכלה צומחת מכך שהפרטים בה צורכים מוצרים ושירותים.
2. הרגולציה במערכת הבנקאות - הבעיה השנייה שגרמה למשבר בארה"ב, היא התנהלות בנקי ההשקעות. משכנתא שניתנה ללקוחות פרטיים, כמו אלה שתוארו בסעיף 1, הפכה ע"י הבנק לאגרת חוב, כלומר הבנק העביר את החוב הלאה ומכר את אגרת החוב כמוצר בנקאי בטוח, כשלמעשה הביטחון לחוב הזה, היה אותו צרכן שצורך יותר מההכנסה שלו. רגולציה ומגבלות חדשות שהוטלו על הסקטור הפיננסי אמור לצמצם משמעותית תופעות כגון זו. גייתנר ציין שהבנקים בארה"ב מחויבים כעת להחזיק הון עצמי גבוה יותר ולעמוד בסטנדרטים נוקשים יותר. לדבריו, הבנקים כעת בעמדה טובה יותר לצמיחה כלכלית. גם במקרה זה, הצמיחה הכלכלית תהיה איטית יותר שכן פעילות הבנקים תהיה מוגבלת.
הבנק המרכזי של אירופה (ה-ECB) השאיר את הריבית המוניטארית בגוש האירו ללא שינוי ברמה של 1%. בהודעתו של נגיד הבנק המרכזי, טרישה, הוא מציין שעליות המחירים אינן משמעותיות (אין איום אינפלציוני). לעומת זאת, ברבעון השני של 2010, ניכר שיפור בפעילות הכלכלית והנתונים הקיימים לגבי הרבעון השלישי, מצביעים על שיפור מעבר לציפיות. הצפי הוא להמשך צמיחה נמוכה בגוש האירו בסביבה של אי וודאות. כמו כן, טרישה מציין שנדרשות רפורמות במדינות הגוש שנקלעו לקשיים, ע"מ לסייע לשוק העבודה המקומי בפרט ולכלכלה המקומית בכלל. גם מהודעתו של טרישה, ניתן להתרשם שהמצב הכלכלי העולמי בהחלט במגמת שיפור, אך המצב עדיין לא ברור ולכן יש לנקוט משנה זהירות בעיקר בחשיפה למניות. גם הבנק המרכזי של אנגליה השאיר את הריבית המוניטארית על כנה ברמה של 0.5% בעיקר משיקולי אינפלציה. הבנק גם מציין בהודעתו שהוא ממשיך לרכוש אחזקות איכותיות מהסקטור הפרטי, הממומנים ע"י אגרות חוב וזאת במטרה לשפר את הנזילות בשווקים. סביבת ריבית נמוכה, היא נוחה להנפקת אגרות חוב וכך כספים שייתכן והיו בנזילות מושקעים באגרות חוב ממשלתיות והכסף עובר למעשה לשווקים דרך הרכישות של החברות הפרטיות. מכאן ניתן להסיק, שגם הבנק המרכזי האירופי וגם האנגלי רואים עדיין את הצורך בהתערבות חיצונית בכלכלה, שכן הליך הצמיחה עדיין אינו וודאי.
בשוק המקומי
גם בישראל החלה עונת הדו"חות. המפרסמת הגדולה ביותר בינתיים היא בזק, שפרסמה תוצאות מצוינות, כהרגלה ברבעונים האחרונים. מדד המעו"ף עדיין נמוך בכ-7% משיא כל הזמנים שרשם באפריל השנה. אין ספק שישנם סכומי כסף גדולים מאוד בנזילות ובפיקדונות ש"מחכים" להזדמנות השקעה. גם בישראל, כמו בחו"ל, דו"חות טובים יכולים לדחוף את השוק לרמות גבוהות יותר בטווח הקצר, למרות שמתקבל הרושם שמדד המעו"ף מתקשה לפרוץ את רמת ה-1150. במקביל העליות בשוק הסולידי נמשכות וניתן להסיק שלשם זורמים חלק מהכספים הנזילים. התשואה על אגרת חוב ממשלתי שקלי 1026 מתקרבת לרמה של 5%, רמה נמוכה מאוד בהסתכלות לטווח הארוך. עם זאת, פער של יותר מ-2.5% מהמק"מ הארוך, שכבר מגלם ריבית של כמעט 3% בעוד שנה מהיום הוא עדיין פער גדול ולכן האטרקטיביות היחסית של האפיק השקלי הארוך עדיין קיימת ובאפיק הצמוד אני מעדיף את הטווחים הבינוניים, בגלל ציפיות האינפלציה הנמוכות יחסית הגלומות שם. (2) מדד מחירים לצרכן גבוה מהצפי, או מצבור של נתונים כלכליים חיוביים שיכולים לסמל על עליית ריבית מהירה יותר מהתוואי המגולם בשוק אגרות החוב, יחייב בחינה מחדש של הפוזיציה.
פרסומים מרכזיים:
1. משרד האוצר פרסם את הכנסות המדינה ממסים לחודש יולי השנה. מהפרסום עולה, שוב התמונה עליה הצבעתי בסקירות האחרונות, נמשך השיפור במצב הכלכלי אך בקצב איטי יותר. הכנסות המדינה ממיסים ביולי היו כ-19 מיליארד ₪ המהווים שיפור ריאלי של 1.2% מחודש יולי אשתקד. בין היתר ניתן להצביע על עליה בהכנסות ממסים כתוצאה מירידה באבטלה( מה שמעיד שאכן ניכר שיפור בשוק העבודה) וברווחי החברות (מה שיכול להעיד על עונת דו"חות חיובית לה אנו צפויים. ניתן להגיד שהפרסום נותן תמונה מעודדת יחסית, לגבי מצב המשק.
2. בנק ישראל פרסם את דו"ח האינפלציה לרביע השני של שנת 2010. בתקופה זו, מדד המחירים לצרכן עלה ב-1.6%, בעיקר בהשפעת גורמים עונתיים. הבנק מציין בהודעתו, את אי הוודאות בשווקים הפיננסיים בעולם וגם בישראל. גם בנק ישראל מציין שהפעילות הכלכלית המשיכה להתרחב ברביע השני של 2010, תוך האטה בקצב ההתרחבות. כמו כן, הבנק מציין את הוראת המפקח על הבנקים לבחון מחדש את נושא האשראי לדיור. צעד זה תואם את הגישה של בנק ישראל, של התערבות ליציבות בשווקים הפיננסיים. ניתן להסיק, שהבנק רואה את מחירי הדיור בישראל כחורגים מהרמות הנורמאליות ומעוניין לנקוט צעדים ע"מ לרסנם (כפי שראינו גם בהחלטת הריבית המפתיעה). ברור, שהמשך עליה במחירי הדירות גם משפיעה על האינפלציה ע"י השפעה על סעיפי הדיור הרלוונטיים ולכן הבנק נחוש למנוע עליית מחירים החורגת מהטווח הסביר.
3. בנק ישראל פרסם את יתרות מטבע החוץ לחודש יולי. מהפרסום עולה, כי יתרות המט"ח של הבנק גדלו ביולי ב-1.2 מיליארד דולר, אך עקב שערוכי מטבע שקוזזו במעט ע"י העברות הממשלה ותרומת הסקטור הפרטי. כלומר, הפרסומים על כך שהנגיד פישר רכש דולרים בשוק לאחר החלטת הריבית בשבוע שעבר, היו לא נכונים והיה גורם אחר שרכש דולרים וגרם לשער הדולר/₪ לעלות מעל 3.8 שמאז ירד ל-3.76.
(1) פרסומים: Yahoo!finance ו"גלובס".
(2) נתונים: Bizportal ותוכנת "בורסה גרף" מקבוצת קו מנחה http://www.bursagraph.co.il/download.shtml
