סקירה שבועית 02/09/10 – שנת צמיחה?
השבוע התחיל בצורה שלילית בהיבט של שוקי המניות, לאחר נאום יו"ר הפד ברננקי שהדגיש פעם נוספת את הקצב האיטי של ההתאוששות הכלכלית, עקב התאוששות איטית בשוק העבודה והנכונות של הבנקים להעניק הלוואות לדיור שהנה עדיין נמוכה. ביום שני, נתונים מעורבים שלחו את וול-סטריט לירידות. למעשה הנתון שכביכול יצר את המומנטום השלילי היה עלייה נמוכה מהצפוי בהכנסה הפנויה. המחזורים הדלילים יחסית בסוף חודש אוגוסט גורמים לירידות חדות לאחר שסוחרים שרוצים למכור מניות, לא תמיד מוצאים מי שיקנה מהצד השני. המעבר לאגרות חוב כנכס בטוח נמשך והתשואות על אגרות חוב ממשלתית אמריקאית ל-10 שנים, הגיע לתשואת שפל של 2.47%. אתמול (רביעי), אופוריה כללית בשוקי המניות. נתונים חיוביים על מדד מנהלי הרכש בארה"ב ונתונים חיוביים גם על הסקטור היצרני בסין גרמו לעליות חדות במדדי המניות, ולעליית התשואה על אגרת החוב האמריקאית הממשלתית ל-10 שנים אל מעל רמה של 2.6%. (1) ברור שבתקופת יציבות, תגובת המשקיעים לא הייתה כה אגרסיבית, בייחוד בהתחשב בעובדה שהיו נתונים אחרים שליליים. האמירה שלי מהשבועות האחרונים לגבי שוקי המניות הפכה להיות מעיין מנטרה, אך היא ממשיכה להיות נכונה- רק מכלול של נתונים חיוביים, בראש ובראשונה בארה"ב, אך גם באירופה ובאסיה יגרום לשוקי המניות לבצע מהלך כלפי מעלה. לעומת זאת, מכלול של נתונים שליליים, לגבי שוק העבודה בארה"ב ושוק הנדל"ן צפוי לגרום לשוקי המניות דווקא "לרדת מדרגה". להלן גרף של מדד המניות S&P 500 שמראה, כי מאז ספטמבר 2009, המדד נע בטווח מחירים של כ-200 נקודות ולא עשה מהלך משמעותי לשום כיוון. "ניסיונו" לשהות מעל רמת ה-1,200 באפריל השנה, צלח לתקופת זמן קצרה מאוד: (2)
בינתיים באסיה מתקיימים מאמצים של הממשל ביפן, יחד עם הבנק המרכזי לבלום את התחזקות הין ששומר בינתיים על רמה נמוכה מ-85 ין לדולר. מדד הניקיי חצה שוב את רמת ה-9,000 נקודות כלפי מעלה. בהודו, נתון צמיחה גבוה מהציפיות לרבעון השני גרם לאופטימיות בקרב המשקיעים. אני חוזר על ההערכה, שבמידה והכלכלה העולמית לא מדרדרת ל"תחתית כפולה" השווקים המתעוררים יכולים בהחלט להיות השקעה מעניינת.
באירופה, האבטלה הממוצעת ממשיכה לעלות והגיע לכ-10% בממוצע (מיד נגיע לנתון המקביל בישראל). הממשלות באירופה צריכות להתמודד עם דילמה קשה: האם להמשיך בצמצום הפיסקאלי (צמצום בהוצאות הממשלה) ע"מ להימנע מהגררות למשבר חובות, בו המדינות לא יוכלו לפרוע את חובן או להפסיק את הצמצום הפיסקאלי ע"מ לא לפגוע בשוק העבודה, שהרי ברור שעליה בשיעור האבטלה תהיה בעיה שבסופו של דבר הממשלות באירופה יאלצו לתת לה מענה. בתוך כך, הודיע הבנק המרכזי האירופי (ה-ECB) על השארת הריבית המרכזית בשיעור של 1%. הבנק ציין בהודעתו את ציפיות האינפלציה הנמוכות יחסית ואת נתוני הצמיחה באירופה שהיו גבוהים מהצפי, אך בעיקר בגלל גורמים זמניים.
אני אישית רגוע יותר כשאני רואה את תשואות האג"ח הממשלתי האמריקאי ל-10 שנים עולות מעל 2.6%. כתבתי בסקירות הקודמות על כך שאגרות החוב הארוכות עדיין מומלצות בתקופה זו, אך רק למי שנמצא במעקב מתמיד אחר המתרחש בשווקים ויכול להגיב לשינויים. לי ואני מאמין שלכל איש מקצוע בתחום, אין ספק שיתרחש בעתיד שינוי מגמה כשהצפי לעליית ריבית יהיה מוחשי יותר. זה יכול לקחת חודשיים, חצי שנה, או שנה אך כשיגיע שינוי הכיוון, הוא יגרור ירידות שערים חדות באגרות החוב וככל שהתשואה יורדת יותר, אני חושש מהעוצמה של שינוי הכיוון. גם הזהב ממשיך להיסחר ברמות שיא המתקרבות ל-1,250 דולר לאונקיה, עליה של למעלה מ-45% מתחילת השנה. במסגרת תהליך ה-Flight to Safety, המשקיעים עוברים לעבר נכסים המהווים כרית ביטחון במקרה של אי וודאות. מי שרוצה לשלב השקעה בזהב בתיק ההשקעות, צריך לזכור שלא ניתן לתמחר אותו כלכלית מאחר שזהב אינו נכס המניב תזרים. כלומר, מחירו יכול לרדת או לעלות מסיבות שלא תמיד ניתן לפרשן ולא ניתן לקבוע לו מחיר יעד. הוא יכול להוות מעיין תעודת ביטוח לאי וודאות, אך בנתח קטן מתיק ההשקעות.
בשוק המקומי
השבוע התחיל דווקא באווירה חיובית בניגוד לשוקי העולם, עם פרסום יתרת הדו"חות של החברות הגדולות הנסחרות בבורסה המקומית. הבנקים הגדולים הציגו דו"חות חיוביים תוך שיפור לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה, כך גם חברות הסלולר. במקרה של האחרונות, יצטרכו כעת להתמודד עם אתגרים רבים שמציב להם הרגולטור כמו הפחתה של דמי הקישורית (תעריף השיחה מרשת לרשת), מכרז תדרים לרשת נוספת ומתן אפשרות למפעילים וירטואליים (MVNO) לפעול על גבי התשתיות הקיימות של חברות הסלולר. רשת קמעונאות רביעית תהפוך בקרוב לציבורית עם הנפקתה של "כמעט חינם" שתצטרף ל"שופרסל" ה"ריבוע הכחול" ו"רמי לוי". אין ספק, כי מאז שהאחרון הפך לחברה ציבורית הוצבו סטנדרטים חדשים של ביצועים ויעילות תפעולית לרשתות הקמעונאות, כשהוא עולה בביצועיו על המתחרים. בניגוד למתרחש בארה"ב ובאירופה, שיעור האבטלה בישראל ממשיך לרדת והגיע ל-6.2%. הוכחה נוספת לעוצמת המשק הישראלי. כפי שציינתי בעבר, התאוששות כלכלית עולמית צפויה להיטיב במיוחד עם המשק הישראלי ומשם עם מדדי המניות.
נכון לכעת, גם מדדי המניות המרכזיים בת"א נעים בטווח מחירים צר ומי שנהנה מהעדנה הם האפיקים הסולידיים. הן אגרות החוב הממשלתיות השקליות הארוכות, הן הצמודות והן אגרות החוב הקונצרניות המשיכו במסעם צפונה גם בשבוע זה. איני רואה מצב של שינוי מגמה בשוק אגרות החוב בישראל מבלי שינוי שכזה בשוק האמריקאי, כסביר. בנק ישראל לא ימהר להעלות את הריבית וליצור פער ריביות גדול יותר מול ארה"ב בייחוד לאור התחזקות השקל שהגיע מתחת לרמה של 3.8 ₪ לדולר. הסיכון האינפלציוני, כפי שראינו בפרסום המדד האחרון, לא קיים נכון לכעת, למעט בתחום הנדל"ן. הרשויות הכלכליות בישראל יצטרכו למצוא דרך אחרת מהריבית להלחם בעליית מחירי הדיור. סימנים לכך אנו רואים מפעולות משרד השיכון להפשרת קרקעות לבניה. אם הרשויות נחושות לבלום את עליית המחירים, עליהן לפעול גם לצמצום הביקוש, במידת הצורך ע"י רגולציה.
פרסומים מרכזיים
1. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את שיעור הבלתי מועסקים לרבע השני של 2010. השיעור הגיע ל-6.2% לעומת 7% ברבע הקודם. עם זאת, העלייה כולה נבעה מעלייה במשרות הזמניות שקיזזה ירידה של 1% במשרות הקבועות ולכן יש לעקוב אחר הנתונים הבאים לצורך הסקת מסקנות על שיפור בשוק העבודה.
2. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני התחלות הבניה למחצית הראשונה של 2010. חלה עליה של 17% במספר הדירות שהוחל בבנייתן לעומת המחצית הראשונה של 2009 ונרשמה יציבות לעומת המחצית השנייה. העלייה המשמעותית ביותר בהתחלות הבניה הייתה באזור המרכז והירידה המשמעותית ביותר ביהודה ושומרון. בגמר הבניה הייתה דווקא ירידה. הנתון של התחלות הבניה הרבות חיובי, שכן ככל שיגדל היצע הדירות, כך לחץ המחירים יקטן. עם זאת, מאחר שברור שהיצע הדירות יהיה בכל מקרה מוגבל, תהליך ירידת מחירים חייב להיות מלווה בקיטון בביקושים.
שנה טובה ומבורכת, שנת צמיחה ורווחים מהשקעות לקוראים ולכל בית ישראל.
(1) פרסומים: Yahoo!finance ו"גלובס" (העיתון והאתר)
(2) גרפים ונתונים אלא אם צוין אחרת מתוכנת "בורסה גרף" מקבוצת "קו מנחה" http://www.bursagraph.co.il/download.shtml
